במקור, מיוחס השיר העממי הזה לישראל דושמן (מילים) ולפירוז'ניקוב (הלחן) כיצד הפך שיר הנקרא במקורו "חד גדיא" ל"ידידי החלוץ"? התשובה נמצאת (כמו תמיד כשמדובר בזמר עם) בדרך המפותלת של קשיי ההתערות של חלוצי היישוב באדמת הארץ. וכל קשר בינם ולבין המקור הוא מקרי בהחלט. בשנות העשרים, כאשר בני המושבות החלו להתגייס לגדוד העברי, הגיעו לארץ החיילים האוסטרליים ומה שקרה בהמשך…אינכם זקוקים להסברים, פשוט תקראו והקשיבו למילות השיר.
נחום היימן
ידידי החלוץ הלך, אשתקד לצבא
ילדה יפה מאד נאה השאיר במושבה
בא אוסטרלי גבה קומה, עם סוס אביר דוהר
ונוצה שלל צבעים את ראשו תפאר.
האוסטרלי רב שוקולד הביא מן הקנטין
וגם לרכוב על סוסתו את הילדה הזמין
הלילות בהירים יפים, כרמים ישנם לרב
ואם ברד או גשם רד האוהל הוא קרוב.
החלוץ שב מן המדבר יפה ומצוחצח,
מקושט ומגולח למושבה הלך
אמרי נא לי יפתי חברי סיפרו לי
שעם אוסטרלים גם ביום ובלילות תטיילי.
ברב חכמה וברב חן ענתה לו הנאוה
איני דומה כלל דודי לבנות המושבה
ועם אוסטרלים כמובן אין לי עסק כלל
ורק דיבה הוציא עלי רעך הנבל.
ידידי אל הגדוד חזר
בעיני היגון
חבר אל חבר רז סיפר
אכל מסכן חרבון.
משתתפים:
מיגל הרשטיין – גיטרה
דן גורדון – גיטרה
עמי פרנקל – בס
הוקלט בצוותא – תל אביב
נראה כי מדובר בשיר מתקופת מלחמת העולם הראשונה.
ר' "חד גדיא" וגם "הפרסק" (מילים שונות לאותה מנגינה).
לביצוע דוד פיינשטיין בארכיון הצליל הלאומי היכנסו לכאן (תזמון 9:59).
