מֵתַי הוא שיר מאת המשוררת רחל ונכתב בשנת תרצ"א 1931.
על פי עדותו של זלמן רובשוב (לימים שזר), חברה הקרוב של רחל, הוא האחרון בשיריה,
נכתב ערב פטירתה, ונמצא על שולחנה לאחר מותה בסנטוריום בגדרה.
בגלל האבלות הנוקבת שהשיר מבטא ואמירתו על משמעותה של הנצחה וזיכרון,
הוא נלקח אל מסכת השירים שנהוג להקריא ולנגן בימי זיכרון ומועד בישראל.
ניתן לצפות בתוכנית של כאן 11 "העברים" על רחל, מיקום על השיר.
השיר יצא גם באלבום השנים הראשונות 2 ב 2003.
מילים:
הֵם בִּלְבַד נוֹתְרוּ לִי, רַק בָּהֶם בִּלְבַד
לֹא יִנְעַץ הַמָּוֶת סַכִּינוֹ הַחַד.
בְּמִפְנֵה הַדֶּרֶךְ, בַּעֲרֹב הַיּוֹם
יַקִּיפוּנִי חֶרֶשׁ, יְלַוּוּנִי דֹם.
בְּרִית אֱמֶת הִיא לָנוּ, קֶשֶׁר לֹא נִפְרָד
רַק אֲשֶׁר אָבַד לִי – קִנְיָנִי לָעַד.
מתוך אלבומם המשותף של חוה אלברשטיין ודני גרנות בשירי רחל שיצא בשנת 1969.
מקור: ויקיפידיה, עמוד על השיר
השיר הוקלט גם על ידי רונית אופיר
